מאמרים​

(מאת משה כהן, מנכ"ל ESP)​מבואבעולם המודרני, מערכות חשמל ממלאות תפקיד קריטי בתעשייה, בתשתיות ובמוסדות ציבוריים. כל תקלה או כשל בלתי צפוי במערכת חשמל עלול לגרום לנזקים חמורים, כולל השבתת פסי ייצור, פגיעה בציוד יקר, ואף סכנות בטיחותיות. לכן, שמירה על אמינות ויעילות של מערכות החשמל היא בעלת חשיבות עליונה.איכות ואמינות של תשתיות חשמל מושפעות מארבעה גורמים עיקריים:⦁ איכות הציוד – שימוש ברכיבים איכותיים ועמידים משפיע ישירות על משך החיים של המערכת.⦁ מקצועיות ההתקנה – התקנה שאינה תקנית עלולה להוביל לתקלות חוזרות, התחממות יתר ובעיות בטיחות.⦁ תכנון הנדסי מקצועי – מערכת חשמל שתוכננה היטב תוכל להתמודד עם עומסים משתנים ולמנוע כשלים עתידיים.⦁ תחזוקה מונעת לבלאי – תחזוקה נכונה מפחיתה את הסיכון לתקלות בלתי צפויות ומאריכה את חיי הציוד.כדי לשמור על מערכות חשמל תקינות ועמידות לאורך זמן, נעשה שימוש בגישות שונות של תחזוקה. שתי השיטות המרכזיות הן אחזקת חשמל מונעת (Preventive Maintenance) ואחזקת חשמל חזויה (Predictive Maintenance).אחזקת חשמל מונעת מבוססת על בדיקות ותיקונים המתבצעים על פי לוח זמנים קבוע מראש, ללא תלות במצב בפועל של הציוד. שיטה זו מסייעת במניעת תקלות באמצעות תחזוקה תקופתית, אך עלולה לכלול גם תחזוקה מיותרת או החמצת כשלים פוטנציאליים.לעומת זאת, אחזקת חשמל חזויה מתבססת על ניטור מתמשך של הפרמטרים החשמליים, ניתוח נתונים והפעלת אלגוריתמים לזיהוי חריגות. מערכת GES היא דוגמה לפתרון מתקדם בתחום זה, הפועל 24/7 ומבצע הצלבות נתונים כדי לזהות שינויים חשודים או חריגות שעשויות להעיד על תקלה מתקרבת. מערכת זו מאפשרת תחזוקה ממוקדת ומדויקת יותר, תוך הפחתת זמני השבתה בלתי מתוכננים ושיפור אמינות הציוד.במאמר זה נסקור את ההבדלים בין שתי גישות התחזוקה, נבחן את היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ונבדוק כיצד מערכת GES משנה את הדרך בה מטפלים במערכות חשמל, תוך שיפור האמינות והפחתת עלויות התחזוקה.  אחזקת חשמל מונעת – יתרונות וחסרונותאחזקת חשמל מונעת (Preventive Maintenance)  היא גישה שבה מתבצעות בדיקות, טיפולים והחלפות רכיבים באופן מתוזמן, ללא קשר למצב בפועל של הציוד. המטרה היא לצמצם תקלות בלתי צפויות ולמנוע כשלים שעלולים לפגוע בתפקוד המערכת. יתרונות אחזקת חשמל מונעת:⦁ מניעת תקלות פתאומיות – על ידי תחזוקה שוטפת, ניתן להפחית את הסיכון לתקלות חמורות.⦁ הארכת חיי הציוד – טיפול קבוע יכול לשמור על הציוד במצב תקין ולמנוע שחיקה מואצת.⦁ תכנון מראש של התחזוקה – התחזוקה מתבצעת באופן יזום, ולכן קל יותר להיערך מראש מבחינת כוח אדם, חלפים ותכנון לוגיסטי. חסרונות אחזקת חשמל מונעת:⦁ הפסקות חשמל  – במהלך התחזוקה יש צורך בהשבתת ציוד ומערכות       חשמל, מה שגורם להפסקות חשמל יזומות. השבתת קווי ייצור – בתחומים תעשייתיים, השבתת המערכת עלולה לפגוע בהמשכיות הייצור ולגרום להפסדים כספיים.⦁ יש צורך בהורדת שרתים ומערכות קריטיות –  בארגונים הפועלים 24/7, השבתת שרתים לצורך תחזוקה היא אתגר משמעותי ועלולה לגרום לשיבושים בפעילות העסקית.⦁ תחזוקה מיותרת לעיתים –  מכיוון שהתחזוקה אינה מבוססת על מצב אמיתי של הציוד אלא על תאריכים קבועים, לעיתים מתבצע טיפול בציוד שאין בו צורך, מה שמוביל לבזבוז משאבים.⦁ אי יכולת להגיע לכל נקודות הכשל–  תחזוקה תקופתית אינה מזהה בהכרח את כל הכשלים האפשריים, כיוון שישנם אזורים שקשה או בלתי אפשרי לבדוק במהלך תחזוקה רגילה, כמו:⦁ פסי צבירה ורטיקליים – אזורים בהם החיבורים מוסתרים בתוך תעלות, מה שמקשה על בדיקה חזותית או מדידות תרמוגרפיות.⦁ נקודות חיבורים במקומות לא נגישים –  חיבורים שנמצאים בגובה רב, מאחורי לוחות חשמל, או במקומות סגורים שקשה להגיע אליהם ללא פירוק רכיבים.⦁ תוך ציוד המיתוג –  תקלות עלולות להתפתח בתוך ארונות ומתקני מיתוג שבהם נוצרות התחממויות, התחמצנות של מגעים או התרופפות חיבורים – בעיות שלא תמיד נראות בבדיקה תקופתית. סיכום בינייםאחזקת חשמל מונעת היא שיטה נפוצה שמסייעת לשמור על ציוד תקין ולמנוע תקלות בלתי צפויות. עם זאת, היא כרוכה בעלויות גבוהות, השבתות יזומות וחוסר יעילות במקרים שבהם התחזוקה אינה הכרחית או אינה מזהה בעיות נסתרות. אחזקה חזויה באמצעות מערכת GES    חברת ESP פיתחה מערכת המציעה פתרון טכנולוגי לנושא זה – מערכת GES.מדובר במערכת מתקדמת לתחזוקת חשמל חזויה, המשתמשת בטכנולוגיות חדשניות לשמירה על תשתיות חשמל מורכבות ורגישות. המערכת כוללת סנסורים ובקרים ייחודיים שמבצעים מדידות ייחודיות, בלתי פוסקות, בלוחות החשמל. הנתונים נאספים ברזולוציה גבוהה ומשודרים לשרתי ענן לצורך עיבוד ותהליך אנליזה בזמן אמת. המערכת עושה שימוש באלגוריתמים מתקדמים כדי לזהות ולנתח חריגות בשלבים מאד מוקדמים, דבר המאפשר התראה מיידית מדויקת ללקוח הכוללת פרטים כמו סוג התקלה, מיקומה בתשתיות, רמת החומרה שלה והמלצות לפעולה.   ממשק המשתמש של המערכת עוצב להיות ידידותי ואינטואיטיבי, המותאם לאנשי אחזקה ולא רק למהנדסים.יתרונה המשמעותי של המערכת הוא יכולתה לזהות בעיות פוטנציאליות עוד לפני שהן מתפתחות לתקלות חמורות, מה שחוסך בעלויות ובעיות תפעוליות. השימוש בסנסורים מודרניים, ניתוח נתונים מתקדמות, ותוכנה ידידותית למשתמש הופכים אותה לפתרון יעיל ומהימן לתחזוקה חזויה של תשתיות החשמל.  יתרונות אחזקה חזויה באמצעות מערכת GES⦁ הודות ליכולות התחזוקה החזויה של מערכת GES, ניתן לבצע פעולות תחזוקה מונעת במרווחי זמן גדולים יותר. זה מאפשר לצמצם את הצורך בפעולות חודרניות ומקטין את ההתערבות בלוחות החשמל ובתשתיות. בנוסף, המערכת מאפשרת להתמקד בנקודות כשל ספציפיות שנמצאו ולתת מענה ממוקד ויעיל יותר, אשר שומר על יציבות התשתיות ומאריך את חיי הציוד. יתרון זה לא רק משפר את היעילות התפעולית, אלא גם מפחית עלויות תחזוקה ועוזר לשמור על זמינות ואמינות גבוהה של מערכות החשמל.אין הפרעות לפעילות השוטפת: בניגוד לגישה המסורתית, GES מצמצמת את הצורך בהפסקות לא מתוכננות, מה שמייעל את תהליך התחזוקה והייצור. ⦁ בעוד שהגישה המסורתית מחייבת הפסקות חשמל לצורך ביצוע טיפולים מונעים, מערכת GES מציעה יתרון משמעותי בכך שהיא מבצעת בדיקות וזיהוי כשלים ללא צורך בהפרעה לפעילות השגרתית. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של המערכת, ניתן לנתר ולהתריע על כשלים פוטנציאליים, תוך כדי עבודה רגילה. המשמעות היא שעסקים יכולים ליהנות מרציפות תפעולית מלאה, והפחתה בעלויות ותקלות הכרוכות בהפסקות חשמל לא מתוכננות. כך מערכת GES מעניקה למשתמשיה שקט נפשי, שכן היא מספקת גמישות ויעילות גבוהות יותר בתחזוקת מערכות החשמל, מבלי לגרום לשיבושים בעבודה היומיומית. ⦁ אחד היתרונות הבולטים של מערכת GES הוא יכולתה הייחודית לזהות נקודות כשל גם בתשתיות חשמל שאינן נגישות באופן ישיר. זה כולל פסי צבירה ורטיקליים המותקנים במקומות לא נגישים, חיבורי חשמל שנמצאים באזורים קשים לגישה, וכן בתוככי אביזרי המיתוג בתוך לוחות החשמל.   באמצעות מדידות ייחודיות ושימוש בטכנולוגיות ניטור מרחוק, מערכת GES מפחיתה את הצורך בפתיחה פיזית של לוחות החשמל או בפירוק הקונסטרוקציה כדי לבדוק את תקינות הרכיבים. כך, מערכות החשמל נשמרות במצב מיטבי, עם הפחתה משמעותית של סיכונים פוטנציאליים, ומקטינה את הצורך בתחזוקה שוטפת ומורכבת.  ⦁ מערכת GES מספקת זיהוי בזמן אמת של כשלים הן באיכות אספקת החשמל והן בתקינות הצרכנים המחוברים למערכת. באמצעות יכולות אנליטיות מתקדמות, המערכת מסוגלת לזהות ולנטר בעיות עוד לפני שהן הופכות לנזק ממשי, מה שמפחית את הצורך בביצוע בדיקות שגרתיות מסורתיות. היכולת לזהות את מקור הנזק בזמן אמת ובצורה מהירה ומדויקת, במקום להתמודד עם התקלות לאחר שהן התרחשו, מאריכה את חיי המערכת והציוד החשמלי. בנוסף ליתרונות שהוזכרו, מערכת GES ממצבת את עצמה כמובילה בתחום הניטור בזכות רמת רזולוציה מרשימה ואיכותית, מהגבוהות הקיימות בשוק. המערכת מתאפיינת בממשק משתמש מהיר ואינטואיטיבי, המקל על המשתמשים לנהל ולנתח מידע בצורה יעילה. אחד מהבידולים הבולטים של GES הוא יכולות הניתוח המתקדמות שלה, המאפשרות לזהות דפוסים חריגים ולקבל החלטות מושכלות בזמן קצר. יתר על כן, המערכת תומכת בהוספת אלגוריתמים מותאמים אישית, המאפשרים התאמה מלאה לצרכי המשתמש הספציפיים, מה שהופך אותה לגמישה ויעילה במיוחד עבור צרכים מגוונים וייחודיים. בכך, GES לא רק משפרת את איכות הניטור אלא גם מספקת פתרון כולל לשיפור תהליכי העבודה והבטחת תקינות ויעילות המערכת החשמלית. לסיכום: המעבר לשיטת אחזקה חזויה בתשתיות החשמל מציע יתרונות רבים ומשמעותיים. הוא לא רק מקטין את עלויות התחזוקה בטווח הארוך, אלא גם משפר את הבטיחות והיציבות של התשתיות. כמו כן, השיטה מסייעת במניעת נזקים והפסקות ייצור, שומרת על צרכנים והציוד מפני נזקים ישירים ומשניים, ומאפשרת חסכון באנרגיה עקב התרעות מוקדמות על בזבוזים. בנוסף לכל אלו, היא מעניקה שקט תעשייתי ויציבות למשתמשים בתשתיות החשמל. 

המאמר עוסק בזיהוי, חיזוי ומניעת תקלות חשמל קריטיות במתקנים מודרניים. הוא מתאר את מורכבות תשתיות החשמל, האיומים הנפוצים(כמו הפסקות חשמל לא מתוכננות), ואת חשיבות המודיעין האיכותי למניעת תקלות ונזקים פוטנציאליים               מבואהמתקן החשמלי המודרניהאיומים הנפוציםהיתרונות במודיעין איכותיGES SYSTEM הפתרוןמקרה בוחן 1מקרה בוחן 2מקרה בוחן 3סיכום ומסקנות 1. מבוא:במתקן המוגדר כקריטי או “רגיש” מערכת החשמל מהווה חוליה מאד, חשובה ושבירה.נכון , בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בחוקיות בניית לוחות החשמל ובהגנות מתקדמות , כולל גיבויים , אך כל זה לא ימנע מתקלת החשמל הבאה להתממש ולהפיל את כל העסק ולגרום לנזקים כספיים גדולים ולפעמים גם לפגיעה בחיי אדם. גם אם יופעלו ההגנות, מבחינת הלקוח נזק נגרם. ישנם ליקויים ותקלות שגם ההגנות הקיימות לא רואים אותן ובטח לא חוזים את נפילת החשמל הבאה.  2. מתקן החשמל המודרנימתקני החשמל המודרניים מסועפים ומורכבים מחוליות רבות . האנרגיה היוצאת מהגנרטור בתחנת הכח עוברת דרך ארוכה עד שמגיעה לאחרון הצרכנים.במתקן החשמל עצמו ישנם ריבוי הזנות ריבוי צרכנים, לוחות חשמל ותשתית הולכה הנושאת אנרגיה רבה.ניתן לדמות את המתקן החשמלי לשרשרת ארוכה ובה חוליות רבות וכבר נאמר לא פעם“חוזקה של שרשרת נמדד עפ”י החוליה החלשה ביותר”לכן, המטרה של אנשי האחזקה היא לשמור על חוזקן של כל החוליות הנ”ל וכך לוודא שמערכת החשמל נשארת יציבה ואמינה.תרשו לי רגע לעשות אנאלוגיה לצבא השומר על מדינתו כאשר זו מוקפת אויבים. האם יהיה נכון לוותר על אגף המודיעין?האנלוגיה ברורה וגם התשובה לשאלה, במידה ובאמת נרצה לשמור על מערכת החשמל מקטסטרופה או מ”ברבור שחור” עלינו לנהל מודיעין עם הטכנולוגיה העומדת לרשותו והמודרנית ביותר. 3.האיומים הנפוצים האיום הנפוץ ביותר ולכן זו גם התקלה המדאיגה ביותר, היא הפסקת חשמל לא מתוכננת שעלולה להיגרם משני כיוונים שונים:  מעלה הזרם - הכוונה לפני לוח החשמל, תקלות שעלולות לנבוע משנאי תקול, מגע רופף באחת הפזות , מגע רופף באפס הראשי או בעיית מוליכות כל שהיא , בתשתיות החשמל המזינות את הלוח. מורד הזרם - הכוונה לתקלה בתוך הלוח או ממנו והלאה לכיוון הצרכני חשמל . עלולה להיגרם כתוצאה מצרכן תקול, “עייפות החומר”, עומסי יתר, חוסר איזון פזות, תקלת הבדדה חמורה או חדירת מים ללוח וכן חדירת גורם זר ללוח. כל המתואר כאן מוגדר כתקלת חשמל שעלולה להיות קריטית ולגרום לנפילות חשמל ארוכות ואף לפגיעה בחיי אדם, אבל המטרה העיקרית היא לאתר את קיומם הרבה לפני שיגרמו לנפילה עצמה, וזה אפשרי. 4. היתרונות במודיעין איכותי:במצבי תקלות חשמל ההגנות הקיימות היום יגרמו לנפילת חשמל בהתאם לכיוון שנעשה בהם בזמן התקנתם וזאת לאחר מחשבה רבה של המתכנן,  מצד אחד לא לפגוע העבודה השוטפת של האתר אך מצד שני לא להגיע למצב של סיכון המשתמשים במערכת החשמל. לכן אנו זקוקים לכלי מתוחכם אשר ייתן לנו מודיעין איכותי וקבלת  אינדיקציות מוקדם ככל שניתן, כבר בתחילת התהליך ועם קבלת התסמינים הראשונים המעידים על בעיה .הרבה לפני שהליקויים מורגשים ע”י הצרכן ו/או ע”י המכשירים המחוברים לתשתיות אלו. כך נוכל לקבל החלטות מושכלות וללא לחץ, כיצד להימנע מתקלת החשמל הקרובה . כאשר היום (ללא המידע המקדים) נעשות חקירות בדיעבד , מה היו הכשלים שגרמו להיווצרות הקטסטרופה.  נזק נסתר שגרם להפסקת חשמל במתקן ציבורי הומה אדם  5. הפתרון – GES SYSTEM             בעולם ישנם מספר מחקרים בנושא Line Trip Fault Predictionרובם ככולם עוסקים באיסןף נתונים לאורך שנים (BIG DATA) ומערכות LSTM ( Long Short Term Memory).אנחנו (ESP) תקפנו את הבעיה מכיוון אחר, שימוש בידע ולאחרביצוע ניסויים לא מעטים , מצאנו את התפלגות הזרמים והמתחים בכל תקלה אפשרית, כולל פיתוח אלגוריתמים תואמים, (מוגנים בפטנט).מערכת GES מורכבת מחומרה ותוכנה.החומרה המותקנת בלוח החשמל ומודדת שישה זרמים בלבדבנוסף למתח הרשת .הנתונים נסרקים 24/7 בתדירות 27 Khz, נתונים אלו מועברים לתוכנה שפותחה ומותקנת במחשב מקומי או בענן (לפי בחירת הלקוח) ושם , כחומר ביד היוצר, ניתן להפיק מהם את כל מה שהלקוח צריך כדי לפקח על מצבה ה”בריאותי” של תשתית החשמל. כל חריגה בנתונים אלו מאלץ את התוכנה לבצע בדיקות נוספות בכדי להבין את מהותם ומה הגורם להם.  מיד לאחר זיהוי מקור הבעיה ובזמן אמת, מערכת GES מתריעה על תחילת תהליך התקלה המתפתחת .בכל לוח בו המערכת מותקנת, ינוטרו 24/7 המתחים, כולל מפלי מתח , לפני הלוח (במעלה הזרם) ותקלות זרם במורד הזרם (כולל הזרמים בלוח עצמו) . כך בעצם תוכל המערכת לאתר ליקויים מהותיים לפני שיומרו לתקלות בפועל.ייחודה של מערכת GES מול כל המערכות האחרות המותקנות בלוחות חשמל תעשייתיים, מעבר ליכולתה הטכנולוגית לחיזוי תקולות חשמל עתידיות, נובע מהעובדה שהיא רואה את כל הבקרים המותקנים באתר אחד (כל בקר מסמל לוח) , כמתקן חשמלי אחד ולא כל לוח בפני עצמו. יכולת זו מאפשרת לה לפענח גם תקלות חשמל אשר קיימות במספר לוחות בו זמנית ומכך להסיק את המסקנה המתבקשת למקור התקלה במתקן. בכדי להמחיש יותר את יכולותיה של המערכת מצורפים שלושה מקרי בוחן מעניינים:  מקרה בוחן 1 במפעל לייצור תוויות לבקבוקים ומוצרי צריכה, בוצעה הגדלת החיבור ל- 910A . ערך לולאת התקלה היה גבוה מדי ולכן החליט המתכנן להתקין ממסר זליגה ללוח כהגנה בלעדית. מספר חודשים לאחר מכן התחילו נפילות חשמל לא מוסברות של המפסק הראשי. והסבו לבעל העסק נזק כלכלי רב. מכונות הדפסה עם מערכות פיקוד אלקטרוניות יצאו מכלל פעולה וימים שלמים הוגדרו כימי עבודה מבוזבזים. בעל הנכס ביקש להזמין את המתכנן לבדוק ולאתר את מקור הבעיה אך הנ”ל היה בחופשה בחול ולא היה זמין. באין ברירה הזמין מהנדס חשמל אחר לפתור את התעלומה. המהנדס הצעיר זיהה מייד שמה שגורם למפסק הראשי ליפול זה ממסר הזליגה שהיה מכוון ל 10A  ו-3 שניות השהייה. שלף המהנדס מתיקו את מד לולאת ההארקה ומדד ערך לולאה בין פזה להארקה של 0.2 אוהם.לאחר שביצע חישוב קצר, שינה את כיוון הזליגה המותרת בממסר הזליגה מ A10 למקסימום שניתן, 30A והרים את המפסק. עדכן את הלקוח שהמפסק לא היה מכוון , הוציא דוח בהתאם ויצא מהמפעל. אכן הנפילות הפסיקו באותו יום אבל לאחר כחודש הייתה שוב נפילה. הפעם הצליח להשיג את המהנדס המתכנן המקורי והוא מיהר להגיע . לפי רישומיו התנגדות לולאת התקלה במקום אינה 0.2 אוהם אלא 1.76 אוהם (מתקן מוגן TT ) מדד גם הוא את לולאת התקלה ומצא שאכן ירדה לערך נמוך מאד .המהנדס הורה להתקין מערכת GES בלוח ומהר מאד זיהתה איפוס כפול מחוץ ללוח החשמל. וזה הגורם לממסר הזליגה להפיל את המפסק הראשי .הזרמים נבעו מתקלה בלוח משנה, שם פס האפסים השתחרר מהתושבת פלסטיק שלו ונגע במבנה הלוח. ובמקום הנגיעה היו ניצוצות שלא פסקו לרגע.הבעיה תוקנה וזרמי הזליגה ירדו לערכים זניחים. וממסר הזליגה כוייל מחדש. מיותר לציין שגם ערך לולאת התקלה חזר לערכו הגבוה.המהנדס המזדמן לא איתר את הבעיה כלל. הוא טעה בערך לולאת התקלה האמיתי ובכך בעצם ביטל את ההגנה הבלעדית למתקן. התוצאות של מחדל זה היו עלולות לגרום לשריפה, מתחי מגע מסוכנים ושדות אלקטרומגנטיים גבוהים.  מקרה בוחן 2 מערכת GES הותקנה באתר תיירותי, הומה אדם, בלוח המזין עמודי תאורת חוץ. בימי החורף זיהתה המערכת כי מתחילים זרמי קצר לא רגילים ובתדירות משתנה ההופכת  לגדולה ככל שהזמן עובר וכמות הגשמים עולה. זרמי הקצר היו בין הפזות ולהארקה. אך זרמי הקצר הנ”ל לא היו חזקים דיים ו/או נמשכו מספיק זמן בכדי להפיל את ההגנות. המערכת הוציאה דוח ללקוח שזוהתה תקלת חשמל הגורמת לזרמי קצר בערך של 100 אמפר בקירוב ולפרקי זמן של 100 מ”ס . על מנת לזהות מאיזה ממעגלי הלוח נובעת הבעיה הותקנה הרחבה למערכת GES ו-6 משני זרם נוספים על מעגלי המוצא של הלוח. מהר מאד זוהה המעגל הבעייתי ונשלח צוות לחיפוש העמוד בו קיימת הבעיה. נמצאה הבעיה בעמוד תאורה מסויים שהיה במרחק של כ 200 מטר מהלוח. כבל ההזנה המגיע לעמוד, בידודו נהרס וגידי הנחושת נגעו ישירות בגוף העמוד/  מקרה בוחן 3 בבניין משרדים גבוה, הותקנה מערכת GES בלוח חלוקה קומתי. במהלך יום קיצי במיוחד, זיהתה מערכת GES תקלת חשמל והוציאה דו”ח מיידית ללקוח : ” נמצא כי קיימת בעיית מוליכות / מגעים רופפים , בקו ההזנה בפזה R ו- T ההספק לחימום מקור הבעיה הינו -70Wיש לבצע בדיקה תרמית לכל קו ההזנה ולחזק ברגים” הלקוח שקיבל את הדו”ח ויום לפני כן ביצע בדיקה תרמית בכל הלוחות בבניין, ידע שהדו”ח בדיקה תרמית היה תקין ולכן הזמין שירות בחברתנו . לאחר בדיקה מקיפה במעלה  הזרם, התגלתה הבעיה: בלוח חלוקה ראשי בקומת גג,  המוזן ישירות משנאי מתח בינוני , נמצאו פסי צבירה ראשיים חמים מאד, עד לכדי המסת הבידוד העוטף אותם.                  מאחר ולוח זה היה אחת מחוליות ההזנה של הלוח בו  הותקנה מערכת GES , זוהתה הבעיה ע”י המערכת בטרם נגרמה תקלת שבר ונזק גדול בהרבה. כעת היה מספיק  זמן כדי לתכנן הפסקת חשמל מסודרת ולהכין חלקי חילוף. הסתבר בדיעבד שהברגים בפסי הצבירה שהתחממו לא היו  מחוזקים מספיק. • נק’ חשובה להבהרה- יום לפני שהמקרה התגלה היה עובד של חברה ידועה בארץ לביצוע בדיקה תרמית בלוחות החשמל ולא עלה על הבעיה . כיום יש סתירה רצינית בחוק כאשר מותר לכל חשמלאי מוסמך ומעלה לבצע בדיקה כזו בכל לוח, גדול ככל שיהיה, אך אסור לו לפתוח פנלים בלוח הגדול מ 80 אמפר .לכן, מאחר והבודק שהיה יום לפני , לא פתח את הפנלים, לא יכל באמת לאתר את הבעיה .  חיווי ללקוח ע”י תוכנה ידידותית למשתמש- מערכת GES 9. מסקנות: 1. מערך הההגנות הקיים היום בתשתיות החשמל וגם המורכבות ביותר, חסר ולא נותן מענה מספק.2. ההגנות הקיימות אינן מתריעות אלא מפילות את ההזנה, רצוי שתהיה הגנה, אשר לפני שהערכים מגיעים לנקודה קריטית, תיתן התרעה ללקוח ותכוון אותו לדרך הפעולה הרצוי.3. חוקי החשמל, התקנות והפירושים לא פשוטים להבנה וליישום ומתקן חשמלי חדש עובר הרבה ידיים עד שמגיע ללקוח לשימושו. חשוב שתהיה מערכת המפקחת על התוצאה ביום יום ותמצא את הליקויים במידה וקיימים, לפני שיקרה נזק. הדבר נכון כמובן גם למתקן ישן אשר מתוחזק ברמה כזו או אחרת.טעויות תמיד עלולות לקרות וגם נזקים מבלאי.  מערכת GES נותנת מענה הולם לצורכי הבטיחות 24/7 ומתריעה ללקוח באופן ידידותי וברור . את הנזק הבא ניתן למנוע.  

מהי עכבת לולאת תקלה? עכבת לולאת התקלה זה ההתנגדות הכוללת של מסלול התקלה בו יזרום זרם הקצר, במידה ויקרה. הסבר:בכל ציוד המוזן חשמלית קיימת סכנה של היווצרות קצר. באופן תיאורטי זרם הקצר הוא אינסופימאחר וכביכול אין התנגדות במעגל החשמלי שנוצר.אבל בפועל זה לא נכון. כל מוליך חשמלי הוא גם נגד. ערכו של הנגד נקבע מכמה פרמטרים:החומר ממנו עשוי המוליך (נחושת, אלומניום וכו’), אורך המוליך, חתך המוליך. הנוסחה לחישוב התנגדות המוליך היא :לכן, כאשר יתרחש קצר אמיתי אז לא יתפתח זרם אינסופי, אלא זרם המוגבל בהתאם לחוק אוהםI=V/Rז”א שבמידה ויתפתח קצר בנקודה מסוימת, הזרם המתפתח יקטן ככל שהמרחק ממקור ההזנה גדל, וככל שחתך המוליך נמוך יותר וככל שההתנגדות הסגולית של חומר המוליך גבוהה יותר.אבל יש גורמים נוספים לקביעת עוצמת הזרם שיתפתח במקרה של קצר: ⦁ ככל שמתח ההזנה גבוה יותר הזרם קצר יגדל בהתאמה.⦁ ככל שיש יותר חיבורי חשמל בין מקום הקצר למקור ההזנה התנגדות הקו תגדל וזרם הקצר יקטן.⦁ ככל שמגעי החשמל בחיבורים הנ”ל יהיו פחות הדוקים או שיהיו רופפים, התנגדות הקו תגדל וזרם הקצר יקטן.⦁ במקרה של קצר בין פזה להארקה (בשיטת הגנה TT) מאחר ואחד המוליכים היא האדמה עצמה, התנגדות לולאת התקלה ברוב המקרים תהיה גבוהה יותר מאחר והתנגדותה של האדמה גבוה יותר מהתנגדות מוליך.אם כך, עכבת לולאת התקלה היא העכבה (ההתנגדות) של המסלול בו יעבור זרם הקצר בזמן קצר אמיתי וככל שהתנגדות זו גבוהה יותר, כך זרם הקצר שיתפתח נמוך יותר. מדוע צריך לדעת מה יהיה זרם הקצר שיתפתח בזמן קצר? מצב של קצר אסור שימשך ללא הפסקה מאחר ומצב זה מהווה מספר סיכונים: ⦁ שריפה - במקרה בו מתפתח זרם קצר, שבהכרח הוא זרם הגבוה יותר ממה שהמוליך החשמלי יכול לשאת לאורך זמן, קיים סיכוי גדול שאם זרם זה לא יופסק בידוד המוליך ימס וכן המוליך יתחמם ובמקרים מסוימים ייווצרו ניצוצות עד לכדי גרימת שריפת חשמל. ⦁ חשמול והתחשמלות – כאשר הקצר הוא בין פזה להארקה אזי זורם זרם גבוה בהארקה ומאחר וכאמור, יש התנגדות למוליך ההארקה, נוצר עליו מפל מתח V=I*Rלדוגמה, אם זרם הקצר מגיע ל 100 אמפר והתנגדות ההארקה הינה 1.5 אוהם אז המתח מגע שיתפתח על ההארקה יהיה 100*1.5 = 150V (מתח מגע מסוכן). ⦁ נזק לציוד בלוח – כאשר זרם הקצר שיתפתח יהיה גבוה מאד (קורה בעיקר בשיטת הגנה TNS) מאחר ומקור ההזנה (השנאי) קרוב למיקום הקצר, אז קיימת סכנה לנזק בציוד המיתוג בלוח מאחר ואיו מיועד לעמוד בזרם קצר גבוה כפי שנוצר במקרה המתואר. בכל מקרה, יש להתאים את ההגנות במתקן בהתאם לזרמי קצר הפוטנציאלים.⦁ יש לדעת מה יהיה זרם הקצר הגבוה ביותר שעלול להתפתח על מנת לוודא שהציוד בלוח יוכל לעמוד בזרם קצר זה.⦁ יש לדעת מהו הזרם קצר הנמוך ביותר שעלול להתפתח על מנת לכוון את ההגנה המגנטית כך שתפעל בזמן קצר אמיתי תוך מקסימום 5 שניות ותנתק את מקור ההזנה. כיצד מודדים את עכבת לולאת התקלה?מדידת עכבת לולאת התקלה נעשה ע”י מכשיר “מד עכבת לולאת תקלה” ע”י חיבורו להדקי המופעים אשר בינהם אנו מעוניינים לדעת איזה זרם קצר יתפתח במידה ויהיה קצר בין הדקים אלו.המכשיר מבצע מעגל קצר דמה ומבצע חישוב לשם מציאת הזרם קצר התיאורטי שיתפתח בזמן קצר אמיתי.ככל שזרם הבדיקה של המכשיר גבוה יותר ניתן לתאר שהתוצאה תהיה מדויקת יותר.בדיקה זו נחשבת לאחת הבדיקות החשובות ביותר במתקני חשמל חדשים וגם ישנים בבדיקות תקופתיות.​

קרינה אלקטרומגנטית בעוצמות גבוהות מסוכנת לבריאותנו, ומעידה על תקלות שעלולות להסתיים בשריפות או בהתחשמלות. קרינה זו נוצרת כתוצאה מזרמים חשמליים תועים שנמצאים בבתים ובמבני תעשייה, ומעידים על כשל חשמלי במתקן. מערכת GES יודעת לנטר את הזרמים הללו ואף להצביע על מיקומם ומקורם בתשתית החשמל. במתקן חשמלי בו מותקנת מערכת GES לא יתפתחו זרמים תועים, וכתוצאה מכך גם רמות הקרינה האלקטרומגנטית יישארו נמוכות ותקינות.  קרינה אלקטרו מגנטית מסוכנת מתשתיות חשמל כל כבל חשמלי שבתוכו זורם חשמל, משרה סביבו קרינה אלקטרומגנטית (חוק יד ימין) אך במצב תקין ואופטימלי, כבלי חשמל מכילים בתוכם זרמים שווים ומנוגדים בכיוונם כך שהסך הכללי של הקרינה אלקטרומגנטית על הכבל, עקב קיזוז הדדי, שווה לאפס. במצב זה הקרינה האלקטרומגנטית המסוכנת נעלמת עם התרחקות של כמה עשרות סנטימטרים מהכבל. חריגה בעוצמת הקרינה, נובעת ממקרים שבהם חלק מהזרם המגיע דרך הכבל לא חוזר דרכו, כלומר האיזון ההדדי נעלם, והכבל הופך להיות כמוליך. כבל כזה משרה סביבו קרינה אלקטרומגנטית, שהיא תוצאה של עוצמת אי איזון הזרמים בכבל. מצב זה יכול להתרחש כאשר חלק מהזרם חוזר למקור ההזנה דרך ההארקה או דרך מעגל אחר. זרמים תועים: בעיה נפוצה בישראל עובדה זו אולי מפתיעה רבים, אך גם בשנת 2021 בעיה זו מאוד נפוצה בישראל. בתים רבים היום סובלים מזרמים תועים, בעיקר בתי קרקע דו משפחתיים. זאת מפני שבעבר טעה המחוקק ודרש איפוס בכל בית בנפרד, גם כאשר יסודות הבית משותפים. מצב זה יוצר איפוס כפול וכמובן קרינה אלקטרומגנטית חזקה, במקרים מסוימים כמעט בכל רחבי הבית!   ראה סרטון זה בנוסף לכך, במתקני תעשייה בהם השימוש בחשמל נרחב, קיימים פעמים רבות זרמים תועים רבים. זרמים אלו יכולים ליצור שדה אלקטרומגנטי מסוכן לעובדים ולשוהים במתקן, וגם כאמור להעיד על תקלות שעלולות לגרום לשריפות ולמקרי התחשמלות. לכן ממליץ המשרד להגנת הסביבה, למזער ככל הניתן, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לרמות קרינה אלקטרומגנטית.  טיפול בבעיה ומניעת קרינה מסוכנת מערכת GES מאפשרת לנהל את תשתית האנרגיה במתקן ולשמור על איזון ותקינות שלה. המערכת מחוברת בחלק החומרה אל לוח החשמל, ובחלק התוכנה שלה אל ענן או אל מחשב מקומי. היא יכולה להכיל מאות לוחות חשמל בו זמנית, ומשדרת התראה על כל תקלה. בכל רגע נתון ניתן להיכנס אליה מכל מחשב או טלפון נייד, כדי לעקוב אחר המתרחש. כך מסייעת המערכת לשמירה על מערכת חשמל תקינה ומאוזנת, ולטפל במהירות בכל תקלה.​

 מאת: משה כהן גדול - מנכ”ל ELECTRICAL SYSTEMS PROTECTION יצור ושיווק מערכות – GES  תוכן העניינים: ריבוי אפסים – הסבר מה הם הגורמים לריבוי אפסים מה הם החסרונות וההיבט הבטיחותי. מהי עמדת המחוקק בעניי ן. סיכום. 1. ריבוי אפסים – הסברההגדרה של ריבוי אפסים הינה פשוטה,לדוגמה:לוח חשמל מקבל את מקור ההזנה שלו משנאי ומוליך “אפס”, המגיע מנק’ הכוכב של השנאי, מחובר אל “פס האפסים”, אזי ברור שהזרם החוזר מהצרכנים עובר דרך פס האפסים וחוזר חזרה אל נק’ הכוכב של השנאי .אך במקרים מסוימים הזרם חוזר מהצרכנים לפס האפסים בלוח ומשם הוא מוצא לו מסלולים אלטרנטיביים לזרום בהם כדי להגיע לנק’ הכוכב בשנאי המזין.אני מבקש להדגיש ,עוד לפני שנפתח את הנושא, זרם המגיע לצרכן דרך כבל הזנה מסוים חייב לחזור דרך מוליך האפס באותו כבל ,אבל במצב של ריבוי אפסים זה לא מתקיים!בהמשך נדון במקרים הנ”ל ונבין מה הם הגורמים, מה הם החסרונות וכיצד ניתן להימנע ממצב זה. 2. הגורמים לריבוי אפסיםבעת תכנון מתקן חשמלי, בעל ריבוי מקורות הזנה (שנאי ח”ח , גנרטור, מערכת אל פסק) העניין הופך למורכב יותר ויש לקחת בחשבון היבטים בטיחותיים רבים יותר.אחד מהנושאים המרכזיים הינו בחירת מערכות החלפה בלוחות החשמל כאשר יש באפשרותנו לבחור מבין שתי אופציות : מערכת 3 קטבים או 4 קטבים. יתרונותיה של מערכת החלפה 3 קטבים הינם:מוליך האפס בחיבור “קבוע” – המטרה היא לשמור על צרכני הקצה המוזנים ממערכות האל-פסק , מאחר וכאשר אנו מנתקים את מוליךהאפס בכניסה למערכת בעצם נותקה גם שיטת הא ל-פסק וזה יגרום להזנה להיות צפה מבלי שתהיה מוגנת .עלות מערכת ההחלפה הינה זולה יותר וכן העבודה קלה יותר .אז מאחר ויתרונות המערכות החלפה 3 קטבים ברורות לנו ומאחר ואין חוק המחייב התקנת מערכת החלפה 4 קטבים , המתכנן הממוצע רואה רק את יתרונות השיטה ובוחר בה לבצע את העבודה בלוחות .לאחר שאנו מבינים מדוע הבחירה ב 3 קטבים היא כל כך קלה אני מפנה את תשומת לבכם לסקיצה המצ”ב כדי לראות איך מצב זה גורם לאפסים כפולים בלוחות החשמל .לתשומת ליבכם!בסקיצה משורטטים רק מוליכי האפס ופסי האפסים בלוחות המעורבים.  כפי שבוודאי שמתם לב, עבור כל לוח מגיעים שני אפסים משני לוחות שונים, מהלוח הראשי ומלוח החלוקה של הגנרטור .כל לוח בנפרד, יכול להוות מסלול בודד להחזרת הזרם מהצרכנים המוזנים מהלוח לנק’ הכוכב של השנאי.לדוגמה :בלוח הראשי מחובר מפוח חד-פאזי, הזרם שחוזר מהצרכן אל פס האפסים שמותקן בלוח, יש לו 3 אפשרויות להגיע חזרה אל נק’ הכוכב :1. הדרך הנכונה היא כמובן ישירות דרך מוליך האפס המגיע מהשנאי .2. דרך נוספת היא דרך פס האפסים בלוח קריטי ומשם להתפצל אל לוחחלוקה גנרטור ומשם להתפצל שוב אל לוחות המוזנים מלוח החלוקה ודרכם אל הלוח הראשי ואל נק’ הכוכב .3. כנ”ל אך דרך לוח אל -פסק שלא מופיע בשרטוט .כך הדבר לגבי כל צרכן אחר בסקיצה , קיימות במתקן זה טבעות אפסים וכך, במצב טבעי , הזרמים על כבלי ההזנה ללוחות הנ”ל אינם מאוזנים כלל .ז”א סכום הזרמים על כבלי ההזנה אינו 0(במצב תקין הזרם באפס שווה לסכום הווקטורי של הזרמים בפזות) 3. החסרונות וההיבט הבטיחותי כאשר הזרם בכבל חשמלי אינו מאוזן, כאשר נתקין עליו אמפרמטר “צבת”, נוכל לראות שהוא בעצם מתנהג כמוליך יחיד ונמדוד עליו זרמים .מניסיון ומדידות בשטח זרמים אלו לעיתים מגיעים לערכים גבוהים מאד (עשרות אמפרים) ובהתאם לכלל יד ימין , יתפתח שדה מגנטי חזק סביב הכבל וברדיוס גדול .   שימו לב!עוצמת השדה המגנטי במצב זה קטנה ביחס לינארי למרחק מהכבל ולא ביחס ריבועי , כפי שנהוג לחשוב.מהסיבה שאין מה שיקזז את השדה המגנטי בכבל והוא הופך להיות , במובן זה, כמו מוליך יחיד .בהנחה שהזרם הנמדד הינו 25A ואנו רוצים לעמוד בהמלצת המשרד להגנת הסביבה (מקסימום 4 מילי גאוס) נציב נתונים אלו במשוואה ונקבל שעד מרחק רדיוס של 12.5 מטר מהכבל קיימת קרינה בעוצמות מעל המותר.אני משוכנע שהמתכנן לא כיוון לכך . חשוב לזכור שכבלי הזנה אלו עוברים בפירי החשמל בבניין לעיתים מרחקים גדולים (משנאי על הגג ועד ללוח ראשי במרתף) ועובדים רבים חשופים לרמות קרינה גבוהות, בכל שעות עבודתם .חסרון נוסף הינו ביכולת מהנדס החשמל המעוניין לבדוק בדיקת הבדדה במתקן (דבר שלצערי אינו קורה, אך נושא זה ידון במאמר נפרד בהמשך) .כפי הידוע, בכדי לבצע בדיקת הבדדה בלוח חשמל, יש לנתק את מוליך האפס הראשי .במצב המתואר מעלה אפשרות זו לא אפשרית, בכל לוח יש מספר “מעגלי אפס” .במצב כזה הבודק לא יוכל להמשיך בבדיקה וככל הנראה יוותר עליה . חשיבות בדיקת הבדדה במתקן חשמלי הינה מירבית ולעניות דעתי זו הבדיקה החשובה ביותר, שכן, לו עשו בדיקות אלו במתקני חשמל בעבר רבות מתאונות ההתחשמלויות והשריפות היו נמנעות.וגם, בדיקת לולאת תקלה לא יכולה להניב תוצאות אמת כאשר ישנה בעיית הבדדה. 4. מהי עמדת המחוקק בעניין .בפרק ג (גנרטור) סעיף ו- 2 , מרשה המחוקק לבחור במערכות החלפה 3 קטבים בתנאים מסויימים אשר אינם נוגעים לבעיה המוזכרת במאמר זה.וזאת גם בלוחות ראשיים וגם בלוחות משנה במבנה.בהתחשב בבעיה המועלת במאמר זה, יש צורך בשינוי החקיקה והגבלת האופציה למערכות 3 קטבים אך ורק ללוח החיוני הראשון במתקן ובכל שאר מערכות ההחלפה במתקן חובה להתקין רק מערכות המנתקות גם את מוליך האפס .כפי שכתבתי בתחילת המאמר קיימת בעיה בהזנת מערכות אל פסק ממערכת החלפה 4 קטבים מחשש ניתוק מוליך האפס המהווה שיטה לאל פסק .הפתרון שניתן להציע הוא:שהמערכות יוזנו מהלוח החיוני הראשי או לחלופין יוגנו ע”י שנאי מבדל. ניתן למצוא פתרון יצירתי נוסף לבעיה זו ע”י מערכת פיקוד, בזמן שמערכת האל פסק פורקת ואין לה שיטה ממקור ההזנה , עקב ניתוק האפס, יכנס לפעולה מגען אשר מגשר בין מוליך האפס של המערכת לפה”פ. וזה יהווה שיטה זמנית לאל פסק . לסיכוםנושא זה קרוב לליבי מאחר ואני חוקר את בעיית הזרמים התועים בתשתיות חשמל , זו מחלה כרונית שעד היום לא נתנו לה מקום של כבוד ולא פתרון ראוי .כפי שהוכחתי פה גם המחוקק לא ראה את הבעיה המתוארת בזמן כתיבת החוק.לא פעם בבדיקות שערכתי במתקני חשמל (ע”י מערכת GES) נמצאו זרמים תועים הנובעים ממצב של אפסים כפולים וטבעות אפסים.תיקון ליקוי זה משמעותו שדרוג מערכות ההחלפה בלוחות בחשמל .מיותר לציין שזו פעולה יקרה ומסובכת והלקוח לא תמיד יכול לממן את ביצוע השינוי .נושא השדות המגנטיים והשפעתם על הסביבה ועל בני האדם אכן לא ברורה עדיין ונחקרת אך יש לנהוג בשיטת הזהירות המונעת ולהימנע ככל שניתן מיצירת שדות מגנטיים ELF , במיוחד כאשר לא נדרש מאיתנו מאמץ מיוחד.המשרד להגנת הסביבה הציב רף של 4 מיליגאוס בתור המלצה .אנחנו, האנשים האמונים על הבטיחות בתשתיות החשמל, חייבים להישמע ולא להיות אנארכיסטים .שנית נושא בדיקות ההבדדה וחוסר היכולת לבצע אותם במתקנים תעשייתיים, בין השאר, בגלל סיבות כאלו , משאירה את מתקני החשמל לא בטיחותיים ומסוכנים .ולכן אני מאמין שהאמונים על החוקים חייבים להכניס תיקון בחוק החשמל שיגרום לתיקון העיוות המתואר במאמר זה .    

מתקני חשמל חייבים להיות מוגנים בפני חשמול ובמידה וקיים חישמול על מחזיק המתקן  להיות מודע באופן מיידי ולתקן את הליקוי החשמלי שגורם לחישמול זה. (חשמול= שירות מתכתי חשוף הנושא פוטנציאל מסוכן, שעלול לחשמל אדם/בעל חיים) במידה והגוף המחושמל מוארק באופן תקני, יזרום זרם להארקה וכתוצאה מכך תהיה השוואת פוטנציאלים בין הגוף המחושמל לההארקה. כך שהפוטנציאל בין הגוף המחושמל להארקה יהיה 0. ולכן אינו לא מהווה סכנה לחיי אדם. אבל, מצב זה לא יכול להישאר ללא תיקון מיידי, מאחר ובמידה וההארקה לגוף המחושמל תתנתק או התנגדותה תעלה מסיבה כלשהי, הגוף המחושמל יהווה סכנת חיים מיידית. בכדי להימנע מסכנה זו ניתן להתקין מפסקי פחת ובמידה והזרם הזורם להארקה גדול מרמת הרגישות של מפסק הפחת שהותקן, אז הוא יפול מיידית ויפסיק את הזנת החשמל למתקן המחושמל. אך במתקני חשמל גדולים יותר קיימת בעיה להתקין מפסקי פחת. מאחר וערכי הרגישות הנמוכים של מפסקי הפחת, יגרמו לנפילות חשמל מרובות ובכך יגרמו לנזקים כלכליים משמעותיים.כתוצאה מכך, המחוקק קבע שיש חשיבות מירבית לערך עכבת לולאת התקלה, כאשר המטרה היא שהעכבה תהיה נמוכה דיה, לשם קבלת זרם קצר גבוה להארקה, עד לכדי הפלת המפסק האוטומטי המזין. וכך לא יתפתח מתח מסוכן על הגוף המחושמל.אך המציאות לא תמיד מאפשרת להוריד את התנגדות ההארקה לערכים הרצויים ואז עוצמת הזרם להארקה, בזמן קצר, לא תגיע לערך המספיק כדי להפיל את המפסק האוטומטי המגן על המעגל הלקוי. במקרה כזה ניתן להשתמש בממסר זליגה. ממסר זליגה מאפשר כיוונון מדויק של עוצמת הזו, כך שמתח המגע על הגוף המחושמל לא יהווה סכנה, החשמל יופסק רק אם יתפתח מתח מגע מסוכן. כיצד ממסר זליגה פועל? מנגנון המוגן ע”י ממסר זליגה מורכב ממספר מרכיבים:משנה זרם, הרגיש לזרמים נמוכים. – מותקן על שלושת מוליכי הפזות והאפס הראשיים ומודד את זרמי הפחת.ממסר זליגה אשר מקבל ממשנה הזרם את המידע אודות זרם הפחת .סליל הפסקה המותקן על המנגנון האוט’ של המפסק האוט’ המזין את הלוח המוגן.  הכיוונון של ערך הרגישות של ממסר הזליגה נעשה בהתאם לחישוב זרם הקצר שיתפתח במידה ויהיה קצר מלא בין פזה להארקה. לדוגמה: אם מדידת עכבת לולאת תקלה להארקה נותנת תוצאה של 0.7 אוהם אז החישוב למציאת זרם הקצר הוא: 230/0.75= 307A . מכיוון שכך , ניתן לכוון את רגישות ממסר הזליגה מקסימום עד לעשירית מזרם הקצר שחושב , דהיינו 30A. במידה ויתפתח זרם הגבוה מהערך שכוון ממסר הזליגה, יופעל סליל ההפסקה ויפסיק את אספקת החשמל. באופן אבסורדי ושערורייתי, במצב זה, זרם של פחות מ 30A לא תידלק שום נורה אדומה. על אחת כמה וכמה במקומות שאין ממסר זליגה מאחר והתנגדות ההארקה נמוכה דייה אין הגבלה בכלל לזרמי זליגה להארקה וזרמים תועים בכלל. חשוב לציין שזרמים בהארקות נגרמים מליקויי חשמל מסוכנים וזרמים אלו כשלעצמם גורמים לנזקים מסוגים שונים ( קורוזיה, עליית פוטנציאל ההארקה, שדות מגנטיים חזקים ועוד). מערכת GES נותנת פתרון מושלם לבעיה זו  מערכת GES מאתרת תקלות חשמל מכל הסוגים ומתריעה בזמן אמת כבר בתחילת היווצרות התקלות. בין היתר אחד הדגלים האדומים שהמערכת מזהה הם זרמים תועים וע”י אלגוריתמים מתוחכמים, מפענחת מה הגורם לזרמים אלו וכך נותנת ללקוח כלי משמעותי לאיתור הליקוי הגורם לבעיה ותיקונו. מערכת GES גם יכולה לשמש כממסר זליגה וניתן לכוון שני ערכי סף למערכת : אחד לקבלת התראה בלבד והשני, גבוה יותר,להפלת המפסק המזין.​

מאת: משה כהן גדול- מנכ”ל ESP “המחלה הכרונית” של תשתיות החשמל התעשייתיות       ELECTRICAL SYSTEMS PROTECTION יצור ושיווק מערכות – GES              תוכן העניינים: מבואמהם סוגי הזרמים התועים הקיימים?מה הגורמים לזרמי זליגה להארקה?מה הגורמים לזרמים תועים (לא בהארקה)?מהם הנזקים והסיכונים מזרמים תועים וזרמי זליגה?מה עמדת המחוקק בנושא זרמים תועים וזרמי זליגה?מה הפתרונות הקיימים לזרמים תועים וזרמי זליגה?מה הקשר בין זרמים תועים לקרינה אלקטרומגנטית?הסכנות הקיימות בקרינה אלקטרומגנטית (ELF)רשימת מקורות מצוטטיםסיכום 1. מבוא זרמים תועים בהגדרתם, הינם זרמים חשמליים אשר התוואי שבו הם זורמים אינו התוואי הטבעי והאופטימלי שלהם.מצב אופטימלי הוא כאשר כבל חשמל אשר בו זורם זרם בעוצמה מסוימת בפזה, אותו זרם חוזר בו במוליך האפס. במילים אחרות, מעגל חשמלי מבודד, באופן מושלם, מהאדמה וממעגלי חשמל אחרים.אך במציאות המצב הוא שונה.לדוגמה: זרם המגיע ללוח חשמל ע”י כבל הזנה מס’ 1 דרך מוליכי הפזה, אך מסיבה כלשהי, הזרם חוזר למקור ההזנה של הלוח דרך מוליך אחר (הארקה, מוליך אפס של כבל אחר, דרך מתקן מתכתי כלשהו או דרך האדמה). מצב זה מוציא מאיזון את כבל הזנה מס’ 1 וגם את “המוליך האחר”.אלו זרמים תועים.זרמים תועים קיימים כמעט בכל תשתית חשמלית: במבנים, בתשתיות חשמל תעשייתיות, במפעלים, בבתי ספר, בבתי חולים, בבנייני משרדים, בבנייני מגורים ובקווי החשמל הציבוריים.ככל שהתשתית החשמלית נושאת זרם רב יותר ומסועפת יותר, כך הסכנה נפוצה יותר. מצב זה גורם לנזקים רבים: בריאותיים, כלכליים ולסכנות חיים ממשיות.בהמשך המאמר אפרט את כל הנזקים והסיכונים הקיימים בעקבות בעיית הזרמים התועים והלא רצויים. 2. מהם סוגי הזרמים התועים הקיימים 2.1 זרמי זליגה (זרמי דלף להארקות)2.2 זרמים תועים בתשתיות חשמל, אשר אינם מערבים הארקה 3. מהם הגורמים לזרמים בהארקות, זרמי דלף, זרמי זליגה 3.1 בלאי ואיבוד הבידוד בין מוליכי הפזה ו/או האפס להארקהבמצב זה הזרמים העוברים מהמעגל החשמלי האופטימלי זולגים לאדמה ודרך האדמה או מוליכי הארקה, חוזרים למקור ההזנה.3.2 בלאי סביר של תשתיות החשמל ומכשירי החשמל המחוברים אליהםהגורמים הם: חימום יתר והתרופפות חיבורים.3.3 חדירת מים או חדירת בעלי חייםבמקרים אלה נוצר חיבור בעל התנגדות בין מוליך פזה להארקה.3.4 תקלת שבר בלוחות החשמל3.4.1אחד או יותר מ”החמורים” הנושאים את פס האפס נשבר, וכתוצאה מכך פס האפסים נופל על מבנה הלוח המוארק.3.4.2חיווט האפסים מוצמד למבנה הלוח ובשלב מסוים מאבד מהבידוד ונוגע בפח.3.4.3דלת הלוח נסגרת על פס אפסים – עקב בניית הלוח באופן צפוף ועמוס.3.5 טעות חיבור והחלפה בין מוליכי האפס להארקההייתי עד למספר מקרים בהם חשמלאי טעה בחיבור בין מוליך האפס למוליך הארקה. המעגל המחובר באופן זה עובד רגיל, מאחר והפרשי הפוטנציאלים בין פזה לאפס או בין פזה להארקה זהים.3.6 איפוס כפול במתקן יחידסיבה נפוצה מאוד הגורמת לזרמים רבים בהארקות הינה טעות תכנונית אשר קיימת במספר רב של מקומות, איפוס כפול ולעיתים אפילו מספר רב של איפוסים באותו מתקן חשמלי.נזכיר שחק החשמל אומר במפורש שיש לבצע איפוס אחד ויחיד במתקן חשמלי (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול – פרק ז’ סעיף 40 ג’).אך מאחר והחוקים אודות הארקות ואיפוסים הינם רבים ומסועפים, רבים מהמתכננים אינם מודעים לכולם וכתוצאה מכך לעיתים התכנון המקורי לוקה באיפוסים כפולים. להלן מספר דוגמאות:3.6.1בעת חיבור גנרטור, כידוע, כל גנרטור מחויב בביצוע הארקת שיטה.אך כאשר מערכת ההחלפה במתקן, המגובה ע”י הגנרטור, הינה בעלת 3 קטבים ולא ארבעה (במקום בו יש הארקת יסוד, טבעת גישור והשוואת פוטנציאלים), והגנרטור ממוקם תחת אותו אזור השפעה – אסור לבצע הארקת שיטה לגנרטור, מאחר וזה מהווה איפוס כפול.  (מקור: פזה אחרת –תצורות חיבור של גנרטורים קבועים לאספקה חלופית) 3.6.2 ביצוע איפוסים מיותרים בכניסות לבתי מגורים בעלי שיטת הגנה TNCS.זוהי תופעה נפוצה , כאשר צרכן מוזן מרשת החשמל בשיטת TNCS יש לחבר את מוליך ה PEN לפס השוואת הפוטנציאלים (איפוס) . זה מתבקש גם אם בדיקת לולאת התקלה מראה שההתנגדות הינה מספיק נמוכה כדי להפעיל את ההגנות . ואז נוצר מצב שהזרם החוזר מהצרכן ללוח הראשי מתפצל בנקודה זו לשני דרכים שונות כדי להגיע למקור ההזנה , חלקו העיקרי יעבור דרך מוליך ה PEN אך חלק לא מבוטל יעבור דרך האדמה ותשתיות ההארקה ואף דרך ברזלי הזיון של המבנה.נתקלתי המקרים שבהם על אותו בסיס קונטרוקטיבי, בעל אותו הארקת יסוד וטבעת גישור, בנה הקבלן מספר כניסות לבניני מגורים ובכל אחד מהם עשה איפוס. זה גרם לזרמים תפעוליים רבים בהארקות וביסודות, בברזלי הזיון. ולשדות מגנטיים וקרינה אלקטרומגנטית ELF חזקה מאד.חברת החשמל בחנה ואישרה מצב זה בטרם האיכלוס ובכך עשתה טעות.  3.6.3 במתקן המוזן בשיטת TNS – מבוצע איפוס נוסף בכניסה למתקןכאשר מבנה מוזן בשיטת TNS, ביצוע איפוס נוסף הינו מיותר לחלוטין ומהווה איפוס כפול. זה קורה בעיקר כאשר המתכנן לא נותן את דעתו על מקור ההארקה במתקן ומתוך כוונה לשפר את ההארקה. 4. הגורמים לזרמים תועים – שאינם קשורים להארקות 4.1 הזנת מעגל חשמלי מסוים משני מקורות מתח שונים בו זמניתזוהי תופעה די נפוצה. הגורמים הנפוצים:4.1.1 עבודות חשמל להתאמהבמקומות אשר מדי פעם משכירים נכסים לשוכרים שונים ולשם התאמת הנכס לצורכי השוכר מחלקים את המקום באופנים משתנים. אזי יש לבצע עבודות חשמל להפרדה בין הנכסים, להזין כל חלק מהלוח שלו ולבטל הזנות ישנות. בהרבה מקרים העבודות הנעשות אינן מקצועיות מספיק וללא הקפדה, ואז נוצר מצב שמעגלי חשמל מסוימים מוזנים בו זמנית משני לוחות.4.1.2 תלונה על חוסר הזנת חשמל במעגל סופיישנם מקרים בהם, עקב תלונה על חוסר הזנת חשמל במעגל סופי מסוים, מוזמן חשמלאי אשר לא מכיר מספיק טוב את המקום ולא יודע מאיפה מוזן המעגל.אילו היה יודע, היה מגלה שעקב קצר נפל המא"ז, אך מאחר ולא ידע, העדיף לתת הזנה חדשה מלוח קרוב מבלי לבטל את ההזנה הישנה. בכך ביצע עבירה.בהזדמנות הראשונה שמישהו יעבור ליד הלוח שבו נפל המא"ז, ירים אותו ואז המעגל יהיה מוזן משני לוחות בו זמנית.4.1.3 שינויים בהדלקות תאורהבעת שינויים בהדלקות תאורה, עקב חלוקת מרחבים לחדרים, נמצאו חיבורים בין המעגלים השונים ע"י פזה חוזרת בלבד והאפס נשאר מההזנה הישנה, למעשה מעגל תאורה אחר. במצב זה, חלק גדול מגופי התאורה מוזנים בו זמנית משני מעגלים שונים: פזה ממעגל "א" ואפס ממעגל "ב".4.1.4 מתקן חשמלי עם גיבוי גנרטורבמתקן חשמלי שבו יש גיבוי גנרטור, אם מערכות ההחלפה אינן ממתגות את מוליך האפס, ויש יותר מלוח יחיד שבו מערכת החלפה כזו, אז כל האפסים מחוברים ביניהם במתקן.מצב זה יוצר סיטואציה שבה לוח חשמל מקבל שתי הזנות של מוליך אפס ראשי משני כבלי הזנה שונים בעת ובעונה אחת. בכך, זרמים החוזרים לפס האפסים בלוח זה מתפצלים בין שני האפסים המזינים, וכך מוציאים מאיזון את שני כבלי ההזנה ללוח.4.1.5 לוחות חשמל המעורבים משני שדות ויותרבמקרים שבהם אין הפרדה מלאה וברורה בין שדות הלוח, נוצרים חיבורים שגויים בין השדות. לדוגמה, לוח המחולק לשדה חיוני ושדה בלתי חיוני: במידה והלוח אינו מופרד באופן ברור ומשולט כהלכה, אין מן הנמנע שבהוספת מעגלי חשמל עתידיים בלוח יבוצעו חיבורים המערבים את שני השדות, כגון פזה משדה חיוני ואפס משדה בלתי חיוני.תופעה זו גרמה בעבר לתאונת התחשמלות קשה: איש חברת חשמל אשר ניתק הזנה משנאי על עמוד למבנה שהיה בו גנרטור גיבוי, קיבל הזנה חוזרת מהמבנה, מאחר ומעגל מסוים היה מחובר באופן זה. ניתוק ההזנה למבנה ניתק עבור המעגל רק את קו האפס והוא המשיך לקבל פזה מהגנרטור במקום. בעת ניתוק השנאי נוצר מתח 230V על גיד האפס, וזה גרם לאסון.   (מאמר מאת רוני סיני –חברת חשמל) 4.1.6 ביצוע הארקות שיטה לשני שנאים או יותר במתקן אחד , במקום לבצע גישור ישיר בין נק’ הכוכב של השנאים ומהקרוב ביותר לחבר לפס השוואת פוטנציאלים, מבוצעים חיבורי שיטה נפרדים לכל שנאי וזה יוצר זרמים תועים ביניהם. 4.1.7 חיבור מערכות אל פסק גדולות , כאשר חיבור האפס בכניסה וחיבור מוליך האפס ביציאה מהמערכת מחוברים לאותו פס אפסים. מאחר ובמערכת האל-פסק ישנו חיבור גלווני בין אפס כניסה ליציאה , יש לוודא שלא חוברו שני אלו יחדיו מחוץ לאל פסק.    זהו סרטוט של מקרה שנתקלתי בו , במוצא האל פסק הותקנה מערכת החלפה 3 פול ונק’ האפס במוצא האל פסק חוברה לפס האפסים שאליו חובר גם מוליך האפס של ההזנה של מערכת האל פסק.במצב זה נמדדו זרמים תועים של 17 אמפר בכניסה וביציאה מהמערכת.הומלץ ללקוח להחליף את מערכת ההחלפה לארבעה פול , כולל ניתוק האפס.  5. מהם הנזקים והסיכונים מזרמים תועים 5.1 קרינה אלקטרומגנטית ELF – כל מקרה של זרמים תועים, זרמים בהארקות ,זרמי זליגה וזרמי דלף גורמים לשדות מגנטיים חזקים וקרינה אלקטרומגנטית ELF. יש להבחין בין שדות מגנטיים הנפלטים מכל כבל חשמל אשר נחלשים ביחס ריבועי ככל שמתרחקים מהם לבין מקרים של זרמים תועים ,בהם השדה המגנטי נחלש ביחס ישר למרחק מהם.   כך שרמת הקרינה האלקטרומגנטית הנובעת מזרמים תועים מגיעה למרחקים גדולים בהרבה ומהווה סכנה בריאותית ( ראה סכנות הקרינה האלקטרומגנטית)5.2 סכנת התחשמלות- זרמים תועים נובעים מליקויים בתשתיות החשמל אשר מהווים סכנת חישמול והתחשמלות, להלן מספר דוגמאות:5.2.1 מכשיר חשמלי (צרכן) אשר קיימת בו זליגה לאדמה ,זה אומר שיש בו ליקוי בידוד חמור ולכן עוברים זרמים להארקה. במקרה זה הזרם הזורם להארקה אינו גבוה מספיק כדי להפעיל את ההגנות. במצב זה קיימות שתי סכנות אפשריות:1. כאשר בטעות או בגלל בלאי ההארקה מתנתקת ואז המכשיר הופך להיות מחושמל ומהווה סכנת התחשמלות ממשית.2. קבלת מתח מסוכן על גוף המכשיר ,מאחר והזרם הזורם בהארקה במכפלה של התנגדות ההארקה ( שבמקרה זה כנראה גבוהה ,אחרת ההגנה הייתה פועלת) מהווה מתח על גוף המכשיר.5.2.2 בלוח משנה קיים איפוס כפול ( לצורך עניין הסבר הסכנה שבזה לא חשוב מאיזו סיבה זה קרה) במצב זה ישנם כביכול שני מוליכים המתפקדים כמוליך האפס ודרכם חוזר הזרם למקור ההזנה של הלוח, דרך מוליך האפס ודרך מוליך ההארקה. כעת בואו נחשוב על סיטואציה שמוליך האפס המקורי נותק מאיזו שהיא סיבה, במצב זה הכל ימשיך לעבוד רגיל ,מאחר ומוליך ההארקה משמש כמוליך האפס וכעת הוא בלעדי בתפקיד זה. מצב זה עלול להישאר זמן רב מבלי תשומת לב ומבלי אינדיקציה כלשהי. ואז בסיטואציה המתרחשת בהמשך מגיע בעל מקצוע כגון אינסטלטור או קבלן שיפוצים או חשמלאי ובעקבות איזשהו צורך מנתק את ההארקה ולא מצפה שיהיה במוליך זה חשמל אך ברגע שהוא מנתק את מוליך ההארקה, בצידו המגיע מהצרכן, יהיה מתח מסוכן (230V ). זוהי סיטואציה שעלולה להיגמר רע מאד. היו הרבה מקרים של אינסטלטורים שהתחשמלו בזמן שפרקו צינור מים ,שכנראה שימש כמקור הארקה וזרם דרכו זרם לפני שפורק.5.2.3 לעיתים קרובות אנו מגלים מקרים שבהם חובר צרכן ,או מעגל , פזה משדה חיוני ואפס משדה בלתי חיוני או להפך. מצב זה עלול לגרום לסיטואציה שכאשר שדה אחד מנותק באופן יזום, יחזור מתח מהשדה השני , דווקא כאשר מצופה ששדה זה מנותק מהחשמל. ואז החשמלאי עלול להתחשמל . כמובן שסיטואציה עלולה להתרחש גם כאשר מעגל אחד מוזן משני מעגלים שונים זמנית. 5.3 סכנת שריפה- נניח שקיים איפוס כפול שנגרם בטעות או עקב בלאי בלוח חשמל או   במכשיר חשמלי כלשהו וזאת ע”י מוליכים בעלי שטח חתך נמוך באופן יחסי. קיימות פה שתי סכנות עיקריות : 5.3.1 בזמן רגיל זרם רב עלול לעבור דרך מוליכים אלו לכל אורכם מאחר ודרך איפוס כפול זה יעבור חלק נכבד מהזרם שאמור במוליך האפס הראשי של הלוח המזין , זרם גבוה אשר זורם במוליכים בעלי שטח חתך נמוך יגרמו להתחממות יתר ואף לשריפה . 5.3.2 בעת בדיקה שגרתית המתבצעת אחת לתקופה ע”י מהנדס בודק , ימדוד הבודק את התנגדות לולאת התקלה ובגלל האיפוס הכפול יקבל תוצאה נמוכה אשר אינה משקפת את התנגדות לולאת התקלה האמיתית במתקן. ואז , על סמך תוצאה זו יכוון את ההגנה המגנטית של המפסק הראשי או יבטל את ממסר הזליגה הראשי (שהציק מאד וקפץ מדי פעם בדוק מסיבה זו שהיה איפוס כפול) מכאן והלאה ברור שאין הגנה בפני קצר לאדמה ואז במידה ויתרחש קצר כזה הזרמים שיתקבלו יהיו גבוהים מאד ולא תהיה הגנה . זו סיטואציה שתיגמר בשריפה.5.3.3 במקרה של ברק הפוגע בהארקה או במקרה של קצר להארקה ,חלק גדול מהזרם המתפתח יעבור דרך האיפוס הכפול למוליך האפס ומשם למכשירי החשמל המחוברים וזה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך במכשיר ובמקרה הרע אף להתלקחות.5.3.4 במקרה שקרה לי בבדיקה שביצעתי , נמצא חוט אפס משוחרר בלוח חשמל אשר נגע בגוף הלוח ויצר ניצוצות ( כתוצאה מזרם הזורם באיפוס כפול) מיותר לציין שניצוצות בלוח חשמל עלולים להיגמר בשריפה.5.4 בזבוז אנרגיה- זרמים היורדים לאדמה ברובם מהווים בזבוז אנרגיה וחשבון החשמל גדל . כפי שהסברתי בסעיפים קודמים ישנם מקרים שהזרמים המתפתחים לא מספיק גבוהים כדי להפעיל את ההגנות ואז באופן קבוע זורמים זרמים ,גבוהים יחסית ,לאדמה .5.5 הפרעות למכשירי אלקטרוניקה ,ניטור ומדידה – לא פעם משתמשים בכבלי פיקוד מסוככים ( סיכוך מוארק) למניעת רעשים מהסביבה , אך מה קורה כאשר בהארקה ודרך הסיכוכים זורמים זרמים גבוהים ? דבר זה שלעצמו גורם לרעשים רבים ולהפרעות המכשירים אלו.גם השדות המגנטיים החזקים תורמים להתגברות הפרעות אלו.5.6 הפסקות חשמל חוזרות ונישנות- במקומות בהם עכבת לולאת התקלה לא מספיק נמוכה כדי להפעיל את ההגנות , מותקנים ממסרי זליגה הרגישים הרבה יותר לזרמי זליגה ואלו, לא פעם , נוטים לגרום הפסקות חשמל בתדירות גבוהה כאשר יש זרמים תועים. תופעות של מספר מפסקי פחת הנופלים בו זמנית בלי הסבר ברור לעין, נפילת ממסרי זליגה והגנות אחרות.5.7 קורוזיה בברזלי הזיון ,בצנרת המים , ובשירותים מתכתיים נוספים. (ראה כתבה אודות קורוזיה מוגברת כתוצאה מזרמים תועים)5.8 טעות במדידת לולאת עכבת התקלה (ע”י מכשיר LT) – כאשר מתבצעת הבדיקה במקום פעיל (לא מתקן חדש) הבדיקה מתבצעת ללא ניתוק החשמל ובמידה ויש איפוס לא תקין התוצאה אינה משקפת את עכבת לולאת התקלה האמיתית.בכדי לקבל תוצאה אמיתית יש לנתק את החשמל ולפרק את מוליך ההארקה הראשי ולבדוק רק עליו את לולאת התקלה, מבלי שיהיה מחובר לפס ההארקות.יש לזכור שעל סמך התוצאה מכווננים את ההגנה המגנטית של המפסק האוטומטי הראשי . ואז, בגלל שהבדיקה הראתה בטעות שהעכבה נמוכה יחסית הכיונון של ההגנה המגנטית יהיה גבוה יותר וכתוצאה מכך, בזמן קצר אמיתי להארקה, ההגנות לא יפלו ויזרום זרם רב לאדמה וזה עלול כאמור , לגרום לשריפה ולבזבוז אנרגיה . 6. מה עמדת חוק החשמל בנושא זרמים תועיםחוק החשמל כמובן אוסר על חיבורים לא נכונים, איפוסים כפולים, בידוד לקוי וכל שאר התקלות הגורמות לזרמים תועים , אך בפועל אין פתרון טכנולוגי הולם לבעיה . גם הבדיקות השגרתיות הנערכות ע”י בודקי חשמל, ברוב רובם של המקרים ,לא מגלות את התקלות הנ”ל. וכפי שתואר במאמר, גם חברת חשמל עצמה עושה טעויות אשר גורמות לזרמים תועים עוצמתיים. 7. מה הפתרונות הקיימים לבעית הזרמים התועיםלרוב ,במתקני חשמל הקיימים, אין התראה להימצאות התקלות הנ”ל והתקלות מתרבות עם הזמן , הן מליקויים בחיבורים והן מתקלות שבר. ברוב המקרים הבעיות מתגלות רק לאחר שקורה אסון או כאשר מתבצעת בדיקת קרינה שגרתית . ואז הפתרון בד”כ הוא התקנת מחיצות מחומרים מיוחדים למניעת מעבר הקרינה למקום בו נמצאים אנשים, אך זה בטח לא פותר את הבעיה אלא היא “מטואטאת מתחת לשטיח” .הפתרונות הקיימים היום הינם:7.1 ממסרי זליגה ( ישנם גם רב ערוציים) אשר נותנים אינדיקציה אודות זרמי זליגה אך במפעל בו יש בעיה להפסיק את העבודה עקב התראות אלו, ברוב המקרים עוקפים את ההגנות הנ”ל ומתעלמים מהם.7.2 מפסקי פחת – הבעיה תהיה שיהיה צורך בכמות גדולה של מפסקי פחת וזה יהווה בעיה של מקום ועלויות כבדות . הפתרונות הטכנולוגים, שהיו קיימים עד היום ,היו מתן אינדיקציה על הימצאות זליגות להארקה ,אך כפי שלמדנו ממאמר זה ,ישנם סיטואציות רבות שעלולות לגרום לכך והפתרונות הקיימים לא מצביעים על מקור התקלה והגורם. ולכן , מחוסר הבנה של בעל המתקן, הוא מכבה את ההתראות וממשיך בעבודה רגילה ,מבלי לדעת את הסיכון שבכך.  8. מה הקשר בין זרמים תועים לקרינה אלקטרומגנטית עוצמתית כבלי חשמל מכילים בתוכם את מוליכי הפזות והאפס . במצב אופטימלי ,בהתאם לחוק כירכהוף הראשון, סכום הזרמים הכללי על כבל אמור להיות שווה לאפס ( כאשר הזרם באפס שווה ומנוגד לסכום הזרמים בפזות). במצב זה, הכבל לא משרה סביבו שדה מגנטי רב ובכל מקרה השדה מתפוגג ונעלם בהתרחקות של כמה עשרות ס”מ. ( עוצמת השדה יורדת ביחס ריבועי למרחק). וזאת מאחר שכל אחד מהגידים מייצר שדה מגנטי סביבו בעוצמה וקטורית מסויימת ובסיכום הוקטורי של כל גידי הכבל הם מבטלים אחד את השני והסה”כ הוא אפס. במקרה שבו חלק מהזרם המגיע דרך הכבל לא חוזר דרכו ,האיזון המדובר נעלם והכבל הופך להיות כמו מוליך המשרה סביבו שדה מגנטי שהוא פונקציה של עוצמת האי איזון בכבל .מצב זה יכול לקרות כאשר חלק מהזרם חוזר דרך ההארקה או דרך מעגל אחר למקור ההזנה.בסיטואציה זו עוצמת השדה המגנטי יורדת ביחס ישר למרחק !! ולא ביחס ריבועי, כמו כשיש איזון.   במקרה של כבלי ההארקה , שאינם חלק מהמעגל החשמלי , בהם לא אמור לזרום זרם תפעולי כלל. הם נועדו רק למקרה של תקלה , בכדי למנוע חישמול, להזרים את הזרם לאדמה ולהפעיל את ההגנות.אך כאשר זורם בהם זרם , ועוצמתו לא גורמת עדיין להפעלת ההגנות, אזי כבל הארקה זה משרה סביבו שדה מגנטי שעוצמתו כפונקציה של עוצמת הזרם הזורם בו. מאחר ובמידה וקיימים זרמים תועים וההגנות כאמור לא פועלות, אין שום אינדיקציה וכל הצרכנים עובדים כביכול רגיל, נוצר מצב מסוכן שהאנשים הנמצאים באיזור בו כבלי החשמל עוברים חשופים לרמות קרינה עוצמתיות למשך זמן רב וחשופים להשפעתם המסוכנת. ברוב המקרים הכבלי חשמל סלולים במבנה מעל התקרות או מתחת לאדמה ובאורכים גדולים לאורך ולרוחב המבנה , אך זה לא מונע מהשדות המגנטיים להתפשט ברדיוס גדול , אפילו למשרד הנמצא מעל לתקרה בה מובלים כבלי החשמל, ולכן החשיפה היא לא רק בחדר ספציפי אלא לעיתים לקומה שלמה או לצד מסויים במבנה ( תלוי בתוואי הכבל)  9. הסכנות הקיימות בקרינה אלקטרומגנטית (ELF) המשרד להגנת הסביבה בחר את הספים העליונים לחשיפה מותרת כפשרה ואיזון בין הסכנה והצורך להתרחק ממקורות קרינה , לבין יכולת החברה הישראלית לממן את הפעולות לשם כך.הוא מבוסס על עיקרון הזהירות המונעת ועבור צמצום השטחים בהם חלה מגבלת בנייה עקב סכנת הקרינה.מטרת המשרד הינה למזער, ככל שניתן, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לרמות קרינה אלקטרומגנטית.כיום, אין חוק או תקנות מחייבות הקובעות את ספי עוצמות השדות המגנטיים המותרים, אך קיימות ההמלצות הבאות: חשיפה רגעית אקוטית של עד 1000 מילי גאוס ועד 4 מילי גאוס לחשיפה ממושכת ממוצעת ביום.  קיימות תקנות בעניין תכנון מתקנים חדשים וקבלת היתרים, בהתאם לרמות הקרינה הצפויות ממערכות ייצור והולכת החשמל.מה שחסר בחוק הקרינה ו/או בהמלצות זה התייחסות למצב שבו יתהוו תקלות חשמל, במערכות הנ”ל, אשר יגרמו בעתיד להגברת רמות הקרינה, הרבה מעל המחושב בזמן קבלת ההיתרים.המשרד גיבש ועדת מומחים לענין שדות מגנטיים מרשת החשמל ודוח מטעמם הוגש במרץ 2005.הועדה קיבלה מידע, שחשיפה לקרינה מעל 4 מילי גאוס, מהווה תוספת בהסתברות של פי 2 לתחלואה בלוקמיית ילדים.באתר מופיעה גרף המתאר את רמת הקרינה המקסימלית המותרת ביחס לזמן החשיפה:   אתר משרד להגנת הסביבה-לחץ כאן > בשנת 2013 הוקם, בהחלטת ממשלה, מרכז “תנודע” שמטרתו לצבור מידע רב ככל שניתן בנושא זה , בראש המרכז מכהנת  מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר. להלן ציטוט מהאתר המתאר את המידע הרלוונטי: “ההשפעה של חשיפה ממושכת לעוצמה נמוכה של שדות אלקטרומגנטיים בתדר רשת החשמל על בריאות הציבור נחקרת למעלה מ-30 שנה, מאז שצמד החוקרים ורטהיימר (Nancy Wehrtheimer) וליפר (Ed Leeper) מצאו סיכון מוגבר להתפתחות  בקרב ילדים עד גיל 19 שבבתיהם נמדד זרם חשמלי גבוה יחסית, וקישרו את התופעה לשדה המגנטי שיוצר הזרם החשמלי.”  10. רשימת מקורות מצוטטים. 10.1 אתר דעמדע ,מאמר בנושא השדה האלקטרומגנטי – חלק א.10.2 מידעון פזה אחרת- תצורת חיבור של גנרטורים….10.3 מידעון פזה אחרת – חישמול כתוצאה מהחזרת מתח לרשת10.4 חוק החשמל10.5 אתר משרד להגנת הסביבה10.6 אתר “תנודע”  11. סיכום לסיכום ,אני רוצה להדגיש ולהזכיר לכולנו שהקדמה ,הבלתי נמנעת, תמיד מביאה איתה סיכונים חדשים.כמו שאם לא היה חשמל ,או טלפונים סלולריים ,לא היו מקורות קרינה כה רבים.אז אם לא היו כלי רכב , לא היו תאונות דרכים.אבל במאמר זה אני מצביע על מחדל הקיים הרבה שנים , זוהי “מחלה כרונית” בתשתיות החשמל התעשייתיות ואין עליה עד היום מענה טכנולוגי הולם . הגיע הזמן שנושא זה ( הזרמים הלא רצויים הגורמים לסכנות רבות)יצוף ויטופל מהשורש . היום זה ניתן . מערכת GES יודעת לנטר את הזרמים הללו ואף להצביע על מיקומם ומקורם בתשתית החשמל.אז אנחנו חיים בפשרה לגבי הסיכונים המגיעים עם הקדמה , אך את הסכנות המתוארות במאמר זה ניתן וצריך למנוע . לראשונה בעולם – מערכת G.E.S מערכת המגלה זרמים תועים בהארקה, מונעת קרינת ELF מתשתיות החשמל, מונעת סכנות חיים של שריפה והתחשמלות בזבוז אנרגיה ועלויות תפעול. רוצים לקבל הדגמה על המערכת? צרו קשר.    

מה משותף להם – מה הבדל ביניהם? מאת: משה כהן גדולברוב מתקני החשמל, בכל העולם, משמשים בשיטת ההגנה בה מבצעים “איפוס” או “שיטה” או גם וגם.בשני המקרים מחברים את נק’ הכוכב של הצד השניוני של השנאי, או את נק’ הכוכב של הגנרטור, לאדמה וכך משווים את פוטנציאל האפס להארקה. במאמר זה אדגיש את המטרה בפעולה זו ואם הם אותו פוטנציאל, מדוע בכ”ז יש במתקנים אלו הארקה בנפרד ואפס בנפרד ולמה יש ביניהם מתח ( הפרש פוטנציאלים). מבואיצא לי לשמוע חשמלאים רבים אשר לא בדיוק מבינים מהי ההארקה, מה תפקידה וכיצד היא מגנה על המשתמש במתקן החשמלי.רבים חושבים שתפקידה “להוריד” את המתח המסוכן מהצרכן, כגון מכונת כביסה או מקרר, לאדמה וכך ההארקה מגינה על המשתמש.מדוע יש מתח על ההארקה?  למה יש זרם על ההארקה ולמה אם ההארקה והאפס מחוברים ביניהם, יש צורך עדיין בשניהם בנפרד, בלוח החשמל ובצרכן עצמו. האם זרם בהארקה זו תופעה שיש להשלים איתה? בשנים האחרונות , בעקבות פיתוח מערכת GES המנטרת זרמים ומתחים, חקרתי את הנושא וקיבלתי כמה תובנות שאשתף איתכם במאמר זה.  מהי הארקה? סימן היכר:       מקור המילה : ארקא בארמית שפירושה הארץ.ושם הפועל להאריק, כוונתו לחבר את המושא לאדמה.בתשתיות חשמל הפעולה מתבצעת ע”י החדרת אלקטרודת הארקה לאדמה או חיבור ליסודות המבנה הקבורים באדמה. בעבר היו מקבלים את ההארקה מצנרת המים המתכתית העירונית.אז מהי מטרת ההארקה במתקני חשמל וכיצד היא מתבצעת ? הכוונה היא לחבר חלק מוליך מסוים, הקשור או קרוב למעגל חשמלי, לאדמה עליה אנו דורכים בעת שימוש בחשמל.מהי מטרת ההארקה? למה שנבחר לחבר חלק אלמנט זה לאדמה?כאשר אנו מחברים לאדמה את האריזה המתכתית של המכשיר בו אנו משתמים ואשר בתוכו או עליו יש מעגל חשמלי בעל מתח מסוכן, לדוגמה טוסטר, מקרר, מכונה במפעל וכו’. אנו מייצרים השוואת פוטנציאלים בין האדמה לבין אריזת המכשיר שהארקנו. ובכך אנו מונעים מתח מסוכן בין האריזה (במקרה שקיימת תקלת הבדדה במכשיר) לבין האדמה, שכן, אם אנו כמשתמשים ניגע באריזת המכשיר הלקוי ביד, לא יהיה הפרש פוטנציאלים בין מגע זה לבין האדמה עליה אנו דורכים וכך לא נתחשמל.ֿחשוב להדגיש שבכדי שבאמת לא ייווצר הפרש פוטנציאלים מסוכן בין האדמה למכשיר הלקוי טיב ההארקה חייב להיות תקין ( טיב ההארקה = מגע טוב ומוליך ברמה מספקת, בעלי התנגדות נמוכה מספיק בין אלקטרודת ההארקה לאדמה) במצב כזה, כאשר קיים מכשיר לקוי והוא מוארק כהלכה, נוצר זרם ה”בורח” מהמעגל החשמלי לאדמה וזרם זה נקרא “זרם זליגה-זרם פחת” הזרם הזולג לאדמה לא נבלע ע”י האדמה אלא ממשיך את דרכו דרך האדמה עד למקור ההזנה שייצר את הזרם (שנאי, גנרטור וכו’).  חשיבות טיב הארקה טיב הארקה (לולאת התקלה) תלוי במספר גורמים:איכות החיבור בין מוליכי הארקה.איכות החיבור בין אלקטרודת ההארקה למסת האדמההתנגדות האדמה מהמתקן החשמלי ועד לאלקטרודת השיטה בסמוך לשנאיאיכות חיבור ה”שיטה” מנק’ הכוכב של השנאי לאדמה.התנגדויות מוליכי הפזות מהשנאי ועד ללוח החשמל אם אחד הגורמים הנ”ל אינו טוב מספיק, אז התנגדות לולאת התקלה עולה וטיבה יורד.שכן במצב כזה אין השוואת פוטנציאלים טובה מספיק, וגם בעת מגע פזה להארקה לא יתפתח מספיק זרם על מנת להפעיל את ההגנות.חשיבות טיב ההארקה הינה קריטית במתקני חשמל עם מתח מסוכן. על מנת להבין זאת, אתן כמה דגשים על הפונקציות שהיא ממלאת ותפקידה בפעולת ההגנות הקיימות:במקרה שנוצר קצר בין מוליך הפאזה להארקה, הפוטנציאל על המכשיר הלקוי עולה ועלול לחשמל את המשתמש.הזרם שמתפתח בעקבות קצר זה הינו פונקציה של התנגדות מעגל התקלה הנ”ל (כאמור, חלק ממעגל זה הינו ההארקה). מתח מגע בעקבות קצר בין פאזה להארקה:כאן תפקיד ההארקה משמעותי ביותר. ככל שהתנגדות לולאת התקלה נמוכה יותר, כך זרם הקצר שיתפתח יהיה גבוה יותר, והמפסק המגן על המעגל יקפוץ וינתק את מקור הזינה של המכשיר הלקוי. בהארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים, תפקיד ההארקה במתקן הינו כפול:הראשון הינו הגנה בפני חישמול.השני הינו השוואת פוטנציאלים במתקן, על מנת להגן על הדיירים.התרחיש הבעייתי הינו שבמידה ומוליך ה- PEN מתנתק (המוליך שאמור לסגור מעגל לנקודת הכוכב במקור ההזנה), אז יווצר מתח (פוטנציאל גבוה ומסוכן) על ההארקה. אך בזכות השוואת הפוטנציאלים, המשתמש לא יהיה תחת הפרש פוטנציאלים ולא יתחשמל. הבעיה היא שזו סיטואציה מסוכנת עדיין, ואין אינדיקציה על קיומה, וכל הציוד עובד רגיל. הזרם שהיה אמור לחזור למקור ההזנה דרך מוליך ה- PEN חוזר דרך האדמה.זה גורם לשדות מגנטיים חזקים, סכנת מתח צעד וסכנות נוספות. ההארקה משמשת גם הגנה בפני ברקים, על ידי קליטת הברק והעברתו ישירות לאדמה במינימום התערבות של המעגלים החשמליים במבנה. כך נמנעים נזקים וסכנות אש וחיים.ההארקה משמשת עבור סיכוך לכבלי תקשורת אשר רגישים לשדות אלקטרומגנטיים, והשוואת פוטנציאלים במעבדות למניעת חשמל סטטי.  בדיקת הארקה כאשר בודק חשמל אמור לתת את חוו”ד בנושא טיב ההארקה והתאמתה למקום הנבדק, הוא חייב לוודא מספר דברים: התנגדות לולאת תקלה תקינה.מדידת רציפות ההארקה במתקן עצמו.חיבורים תקינים וברי קיימא.התנגדות מסת האדמה במקום (בדיקה שנעשית בחישמול הראשוני ולאחר מכן בתדירות של אחת לחמש שנים). כמובן שיש לוודא גם חתכי מוליכים, צבעים, סימונים ועוד.עם הזמן ובעקבות שינויים, פגעי מזג אוויר, מכרסמים למיניהם, קורוזיה ועוד, אחד מהגורמים הקובעים את התנגדות לולאת התקלה עלול להינזק ואז ההארקה לא תהיה טובה מספיק וזה מהווה סכנה מיידית. חוק החשמל אינו מחייב להתקין מערכת אשר בודקת את טיב ההארקה באופן שמאפשר לדעת על ליקוי מסוג זה וגם לא מחייב בדיקה תקופתית באופן שבאמת בודק את התנגדות לולאת התקלה. אמנם מהנדסי חשמל ובודקי חשמל מבצעים (בבדיקה תקופתית) בדיקה זו, אך הבדיקה מתבצעת ללא ניתוק החשמל ואינה אמינה כלל. תוצאותיה עלולות להטעות ולגרום לסכנות חישמול, התחשמלות ושריפות חשמל. הסיבה היא שאם יש במתקן החשמלי מכשיר לקוי או איפוס כפול, אז תוצאת המדידה מושפעת ממצב זה ומראה כאילו המצב טוב בהרבה מאשר המצב האמיתי. באופן תיאורטי יכול להיות שההארקה הראשית מנותקת לחלוטין ועדיין המדידה תראה שהתנגדות לולאת התקלה תקינה. מערכת GES הינה המערכת היחידה אשר נותנת התראות במקרה של ניתוק מוליך ה- PEN וכן מבצעת באופן אוטומטי ובתדירות גבוהה בדיקת ההארקה באופן תקני אשר מקזז השפעת איפוסים כפולים.  שיטת הגנה איפוס / “שיטה” “שיטה” ו”איפוס” במהות הם זהים, שניהם מהווים חיבור בין האפס להארקה.ההבדל ביניהם הינו במקום בו פעולה זו מתבצעת: “שיטה” מתבצעת במקור ההזנה, שם מחברים בין נקודת הכוכב של מקור ההזנה להארקת היסוד (לפס השוואת הפוטנציאלים).”איפוס” מתבצע בכניסה למתקן חשמלי ורק שם! המטרה לביצוע ”איפוס” היא להורדת התנגדות לולאת התקלה למינימום האפשרי ולאפשר בכך זרמי קצר גבוהים מספיק על מנת להפיל את ההגנות בעת קצר פזה להארקה.המטרה בביצוע “שיטה” היא לייחס את המתח, המופק ממקור ההזנה, לאדמה וכך להימנע מכך שבתרחישים מסוימים יתפתחו סכנות חישמול ועליות מתח גבוהות ברשת הארצית.  ההבדל בין מוליך האפס למוליך ההארקה כפי שנאמר, ברוב המקרים, המקור של מוליך האפס וההארקה הינו אותו מקור: נק’ הכוכב במקור ההזנה.אם כך למה צריך את שניהם?למה אסור לחבר ביניהם (חוץ מהאיפוס היחיד בכניסה למבנה)?למה עדיין יש הפרש פוטנציאלים ביניהם?ומה קורה אם בטעות מחברים הפוך בין אפס להארקה בצרכן או בלוח?התפקיד שממלא כל אחד מהם שונה,  תפקיד האפס הינו לסגור מעגל חשמלי במצב תקין ונורמאלי, זרם במוליך האפס הינו דבר נורמאלי וצפוי. במידה ויתנתק מוליך האפס במעגל חד פזי הצרכן יפסיק לעבוד, במקרה של מעגל תלת פאזי (לא מאוזן) רמות המתחים על הצרכנים ישתנו ועלולים להגיע עד למתח שלוב אשר עלול לגרום לצרכן להינזק.תפקיד ההארקה הינו כאמור להשוואת פוטנציאלים ולהגנה בפני חישמול ,התחשמלות וסכנות שריפה. במצב נורמאלי ותקין אסור שיזרום זרם במוליכי ההארקה . זרם בהארקה יזרום אך ורק במצב תקלה ואמור להפעיל את ההגנות.אך המצב הקיים היום בתשתיות תעשייתיות רחוק מלהיות אופטימלי. זרמים בהארקות זה דבר שכיח. אפרט על כך בהמשך בפרק “זרמים בהארקות” במידה ומסיבה כל שהיא יתחברו המוליכים (אפס והארקה) בתוך המתקן זה מהווה מעין “איפוס” לא חוקי.מצב זה גורם לסכנות קרינה, שריפה והחשמלות וכן להקפצת הגנות באופן לא מבוקר.זה יוצר זרמים חזקים בהארקות ובאופן קבוע. עלולים להיווצר זרמים חזקים במוליכי האפס וההארקה גבוהים מהמותר ולחמם את המוליכים.אני מפנה אתכם לערוץ יוטיוב שלנו https://youtu.be/VZtLWzsyA-c בו יש סרטון של ניסוי המראה עד כמה תופעה זו מסוכנת.  למה יש הפרש פוטנציאלים ביניהם? הפרש הפוטנציאלים בין אפס להארקה נוצר כתוצאה מהזרמים שזורמים בהם מוכפלים בהתנגדות שלהם עד מקור ההזנה.מאחר ולא צפויים זרמים בהארקות, ברוב המקרים זה תוצאה של הזרם במוליך האפס.לכן במתקן תלת פאזי, מתח בין מוליך האפס להארקה עלול להצביע גם על אי איזון פזות.המתח שעלול להתפתח ביניהם, במצב תקין, אינו גבוה מאחר והתנגדות מוליך האפס נמוכה מטבעה.במידה ומתגלה מתח גבוה בין אפס להארקה זה דורש בדיקה דחופה כי יתכן שההארקה מנותקת וכן יתכן שיש מגע רופף באפס במעלה הזרם. במידה וצרכן מסויים יחוברו הפוך (אפס וההארקה)נתחיל בזה שהצרכן ימשיך לעבוד רגיל. הבעיה היא שזה יגרום לזרמים חזקים בהארקה ולעליית פוטנציאל ההארקה.סכנה נוספת היא שבמידה וחשמלאי ירצה לנתק את ההארקה במעגל או מעלה הזרם ולא יצפה לפוטנציאל מחשמל, עלול להתחשמל בעת ניתוק ההארקה.היו בעבר מקרים של אינסטלטורים שחתכו צנרת מים והתחשמלו כתוצאה מכך.זרמים בהארקות - האם צריך להתעלם מהם?מניסיוני הרב, כמעט בכל מתקן חשמלי תעשייתי יש זרמים בהארקה, ובכל זאת הכל עובד רגיל ושום הגנה לא פועלת עקב זרם זה.היו מקרים שנמדדו עשרות אמפרים על מוליכי ההארקה ובאיפוס הראשי. גם הרגולטור וחוק החשמל לא נותנים את דעתם לנושא זה, ובעצם משלימים עם התופעה, כמו שכתב הכומר ניבור מהמאה הקודמת:"תן לי את השלווה להשלים עם מה שלא אוכל לשנות."אם קראתם את המאמר מתחילתו, אתם בטח מבינים שזרמים בהארקה זה לא דבר חיובי, בלשון המעטה.לכן, השלמה עם זרמים בהארקות זה פשוט לא פחות ממחדל.אז זהו, אין צורך ואין סיבה להשלים עם זה. בעידן החדש, ניטור הזרמים בהארקה הוא דבר אפשרי והכרחי.הימצאות זרם בהארקה מעידה על תקלה במתקן, כזו שצריך לתת עליה את הדעת, כדי להימנע מחישמול, שריפות חשמל וקרינה בלתי מייננת (ELF).להרחבת נושא זה אני מפנה אתכם לקריאת מאמר אחר שכתבתי בנושא "זרמים תועים" באתר זה. בדירות מגוריםמאחר והחוק דורש, יש מפסק פחת בעל רגישות של 30 מילי אמפר על כל המעגלים.במידה וזרם הזליגה גדול מ-30 מילי אמפר, יקפוץ הפחת ובכך נזהה את המצב שמחובר מכשיר לקוי לחשמל וננתק אותו.וגם כמובן לא יתפתחו זרמים במוליכי ההארקה. במבני תעשיה ומסחרהמצב שונה.ברוב המתקן ועל רוב מעגלי החשמל אין חובה להתקנת מפסקי פחת, ולכן, בגלל תקלות, בלאי שוטף או חיבורים לקויים עקב טעות תכנונית או עקב טעות אנוש, נוצרים לאט לאט עוד ועוד זרמים תועים וזרמים בהארקות. אז זהו, אין צורך ואין סיבה להשלים עם זה.בעידן החדש, ניטור הזרמים בהארקה הוא דבר אפשרי והכרחי.הימצאות זרם בהארקה מעידה על תקלה במתקן, כזו שצריך לתת עליה את הדעת, כדי להימנע מחישמול, שריפות חשמל וקרינה בלתי מייננת (ELF).להרחבת נושא זה אני מפנה אתכם לקריאת מאמר אחר שכתבתי בנושא "זרמים תועים" באתר זה. לסיום: בעודנו מדברים על תשתיות החשמל ועל הסיכונים שבהם, נושא ההארקה מהווה חוליה קריטית בשמירה על הבטיחות 24/7.עם זאת, טיבה של חוליה חשובה זו תלוי בכמה דברים שאינם מנוטרים ברמה מספקת, ואפילו אני טוען שזה ברמת מחדל.באירופה וארה”ב יש דגש על מניעת זרמים בהארקות.משיחות שעשיתי עם מהנדסי חשמל ורגולטורים, וכשהעליתי את הבעיות הקריטיות הקיימות במצבים שבהם ההארקה במתקן חשמלי אינה טובה מספיק ובעקבות כך יש זרמים בהארקות, ראיתי אותם מתנועעים בחוסר נוחות על הכסא ואומרים, בין השורות, שאין הרבה מה לעשות כנגד התופעה ולכן יש להשלים איתה.מי שמכיר את פועלי בשנים האחרונות יודע שפיתחנו מערכת (GES SYSTEM), אשר יודעת לנטר את הזרמים התועים במתקן חשמלי ולזהות מה הגורם להם.לפרטים כנסו לאתר: www.esp2018.co.ilאם נרצה לשמור על המתקן החשמלי בו אנו משתמשים, עלינו לשמור על שלמות ההארקה ולהימנע מזרמים בהארקות. כך נימנע סכנות חשמל אמיתיות.